שלום בית

תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין רבני, ומדובר בסעד שרק בסמכות בית הדין הרבני לתת, וכלל זה נובע מכך שרק לבית הדין הרבני הסמכות להכריע בתביעת גירושין, ונכון להסתכל על תביעת שלום בית כמאין "תביעת אנטי גירושין".

תביעת שלום בית מוגשת לרוב כפעולת מנע פבלובית של עורכי דין המייצגים איש או אישה שנתבעו (הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני), במחשבה שיש בה כדי למנוע או לדחות את מתן הגט ועקב כך להשיג ארכה (לעיתים של שנים) בכל הקשור בפירוק נכסי המשפחה, בדגש על פירוק השיתוף בדירה/בית המגורים המשותף.

תביעת שלום בית יש להגיש תוך ראייה מערכתית של כלל ההליכים המתנהלים בין הצדדים – עורכי דין רבים "רצים" להגיש תביעת שלום בית מחד גיסא , במסגרתה מעלים על נס את התא המשפחתי, ומאידך גיסא מגישים תביעות ו/או כתבי הגנה בהליכים מקבילים, במסגרתם "גומרים את ההלל" על בן הזוג של הצד שכנגד, באופן המלמד שאין בתביעת שלום הבית מאום.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לתביעת שלום בית היכולת להקנות לבית הדין הרבני כוח אדיר, שכן במסגרתה יכול צד (בעל או אישה) לעתור למתן צו למדור ספציפי, שהמשמעות שלו היא – על מנת לאפשר לנו לשקם את התא המשפחתי, בית הדין מעכב כל החלטה שיפוטית בנוגע לפירוק השיתוף בדירת המגורים (גם אם הסמכות לדון בתביעה הזו ניתן לבית המשפט לענייני משפחה), ואף יכול במסגרת התביעה לחייב את המשך תשלום המשכנתא עבור אותה הדירה, וזו הסיבה שבטרם שאישה (או גבר) רצים לבחור את הערכאה המתאימה להם, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה, שיסקור בפניכם את מלוא האפשרויות המשפטיות הקיימות לכם, טרם נקיטה בהליכים.

 

____________________________________________________________________
האמור באתר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני