סכסוך רכושי בין בני זוג

כאשר בני זוג מבקשים "לפרק את החבילה", אחד הנושאים העיקריים שבמחלוקת הוא חלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין יאוזנו שווה בשווה בין הצדדים לעת פירוק התא המשפחתי, ושרכוש שנצבר טרם מועד הנישואין, וכן מתנות וירושות שנתקבלו במהלך חיי הנישואין לא יאוזנו.

על פניו מדובר בהסדר ברור, אלא שסעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להחריג נכסים שכן נצברו במהלך הנישואין, לקבוע שהאיזון לא יעשה שווה בשווה (תוך התחשבות בכושר ההשתכרות של הצדדים ובמשתנים נוספים), והפסיקה הרחיבה וקבעה שייתכן וגם נכסים שנרכשו לפני הנישואין, מתנות וירושות יאוזנו בין הצדדים.

בנוסף, הפסיקה היום מכירה בנכסים לא מוחשיים כגון מוניטין אישי ו/או כושר השתכרות, כנכסים ברי איזון, דבר שהופך את השאלה הפשוטה – "איך מחלקים את העוגה?" לשאלה מורכבת הרבה יותר – "ממה בעצם מורכבת העוגה?"

מבולבלים? בצדק.

לאור הכאוס הקיים ישנה חשיבות עליונה לאופן הצגת העובדות בפני הערכאה השיפוטית הדנה בתיק (ועוד קודם לכך – בבחירת הערכאה השיפוטית שתדון בתיק, שכן בישראל סמכות מקבילה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני), וזאת כדי להבטיח שרכוש שלא אמור להיות מאוזן לא יאוזן, ומנגד שרכוש משותף לא "יוברח" ויוצא ממאגר הנכסים ברי האיזון.

כאשר מדובר בזוגות שאינם נישאו, ראשית יש להוכיח שאכן הצדדים היו "ידועים בציבור", ולאחר מכן קיים מכשול נוסף, והוא הוכחת כוונת שיתוף בנכס ספציפי, קרי בניגוד לזוג נשוי, שהחוק קובע שכל מה שנצבר במהלך הנישואין הוא משותף (אלא אם מישהו מנסה להוכיח אחרת), אצל ידועים בציבור יש צורך להוכיח שהייתה לשני הצדדים כוונה לשתף זה את זו בנכסים נשוא התביעה.

____________________________________________________________________
האמור באתר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני